החלטה בתיק עמ"א 47520-07-13

מבוא

1.         בפני בקשה לביטול צו הפסקה שיפוטי (להלן: "הצו"),שניתן ביום 26/7/13 בהליך של בקשה לאישור צו הפסקה מנהלי, שהוגשה לפי סעיפים 224 ו-226 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

הדיון בהליך זה הועבר למחוז המרכז, על פי החלטת כב' נשיא בית המשפט העליון, מיום 4/8/13, ועל כן נדון בפני.

רקע עובדתי ודיוני

2.         המבקש הוא בעל הזכויות במבנה מסחרי בן שתי קומות - קומת קרקע וקומה ראשונה, המצוי בתחומי שטח השיפוט של המועצה האזורית תמר הידוע כגוש 100422 חלקה 1 בעין בוקק ים המלח, הקרוי קניונית עין בוקק (להלן: "המבנה").

[אעיר כי בתצהיר מיום 29/7/13 התייחס המבקש לזכויות שכירות של חברה בבעלותו במבנה, אלא שאושר מפי באת כוחו בדיון ביום 12/9/13 כי המבנה נרכש על ידי המבקש, ומכל מקום המבקש הוא הצד הנכון להליך זה מכח זכויותיו ופעולותיו במבנה].

במבנה שתי קומות. בקומת המרתף נערכו עבודות הריסה נרחבות בשנת 2008, ואלה הופסקו. בסמוך לפני הוצאת הצו החל המבקש בעבודות שיפוצים בקומה זו.

הצו מורה על הפסקת עבודות שיפוץ טעוני היתר בנייה במבנה, ובבקשה אשר על פיה ניתן הצו נטען כי העבודות נעשות שלא על פי היתר בנייה הנדרש לפי החוק.

המבקש טוען כי הצו פגום ואינו עומד בדרישות החוק וכי מדובר בעבודות שיפוץ פנימיות בתוך מבנה, אשר אינן דורשות היתר.

3.         בדיון שהתקיים בפני ביום 12/9/13 ולאחר שנשמעו תחילה טיעוני הצדדים באשר לסמכות בית משפט זה לדון בבקשה לביטול הצו, הוריתי, על יסוד הטעמים המפורטים בהחלטה, כי הגשת בקשה לביטול הצו הינו ההליך הנכון והראוי בנסיבות.

4.         בהמשך לכך, ניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע טיעוניהם לגופה של הבקשה ולהציג ראיותיהם. מטעם המבקש העידו המבקש עצמו, וקבלן העבודות מטעמו - הקבלן והנדסאי הבניין מר ישראל בוקובזה (להלן: "בוקובזה"). מטעם המשיבה הוגשו על ידי עד המשיבה, מבקר הבניה מטעמה, מר קובי אזולאי, צילומים המתעדים את העבודות נשוא הצו.

בתום הדיון נשמעו סיכומי הצדדים וואף נקצב זמן להצגת אסמכתות משפטיות.

נושאי המחלוקת וטענות הצדדים

5.         הצדדים חלוקים על שאלת תוקפו של הצו, לרבות בשל העדר פירוט הדרוש לתוכנו ובגין שיהוי בהוצאתו. כן חלוקים הם בשאלה באם אמנם נחוץ היה היתר לבניה במבנה, ומחלוקת זו קשורה לשאלת סיווג העבודות, באם הינן עבודות לשינוי פנימי או עבודות אחרות, הכל בזיקה להוראות סעיף 145(א)(2) לחוק, על פיו כל תיקון בבניין מחייב היתר, להוציא שינוי פנימי כהגדרתו באותו סעיף.

6.         המבקש טוען כי יש לבטל את הצו, כי המבנה במצבו הנוכחי [קירות פנים הרוסים ועוד] מאז שנת 2008, וכי העבודות שבוצעו בחודש 7/13 ואשר בגינן הוצא הצו הינן עבודות לפירוק הריצוף בלבד אשר אינן טעונות היתר. על כן טוען המבקש כי דין הצו להתבטל מחמת שיהוי.

המבקש אף טוען כי הצו פגום וחסר כל תוקף משפטי, באשר הוצא שלא בהתאם להוראות סעיף 230 לחוק והוא נעדר פירוט אודות סוג העבודות אשר לטענת המשיבה בוצעו ללא היתר. לבקשה להוצאת הצו לא צורף תצהיר של מהנדס המועצה האזורית תמר, אשר חתם על הצו המנהלי, והוא אף לא הובא כעד לדיון שהתקיים בבקשה דנן. לטענת המבקש, מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין, המצדיקים את ביטול הצו, אף מחמת שיש בהם פגיעה בזכותו הקניינית ובזכותו להתגונן כראוי.  

            לעניין סיווג העבודות, טוען המבקש כי העבודות בקומת המרתף במבנה הן עבודות לשיפוץ פנימי בלבד, הכוללות החלפת ריצוף, צביעת קירות, ושינוי החלוקה הפנימית בקירות גבס, ואינן טעונות היתר בנייה לפי סעיף 145(א)(2) לחוק. לטענתו, מדובר בעבודות שהן בגדר "שינוי פנימי" במרתף ולצורך שיפוץ מצב "הרוס" הקיים מזה למעלה מחמש שנים. עבודות אלו לשיטת המבקש אינן פוגעות בחזית הבניין ובשלד הבניין, ומאחר שאין מדובר בבית משותף אין נפקות לעניין אף לעניין שינויים בצנרת וברכוש המשותף. כן  טוען המבקש כי אין העבודות משנות את שטח המבנה ואת מספר היחידות בו אלא באות להשיב את המצב הפנימי לקדמותו לפי ההיתר הקיים למבנה. המבקש מפנה לעדויות שנשמעו מטעמו, וטוען כי הוכיח שביצע במבנה  עבודות להחלפת הרצפה בלבד וכי אלה אינן טעונות  היתר. המבקש אף טוען, כי נוכח כך שהעבודות שנעשו אינן מפירות היתר או חוק, אזי גם אם המשיבה חוששת כי בעקבותיהן יחלו עבודות שיפוצים טעונות היתר, היה עליה לנקוט בהליך לפי סעיף 246 לחוק, ולא בבקשה לצו הפסקה, כפי שעשתה.

7.         המשיבה טוענת כי אמנם מצבו ההרוס של המבנה, המשתקף בתמונות שהוגשו, קיים מזה שנים, אך הצו לא הוצא בגין ההריסות, אלא בגין העבודות שהחלו בחודש יולי 2013, ועל כן אין כל שיהוי בהוצאתו. כמו-כן, טוענת המשיבה כי הצו תקין וכולל את כל הפירוט הנדרש לפי סעיף 230 לחוק. לעניין סיווג העבודות, טוענת המשיבה כי בנסיבות העניין, נוכח ההרס במבנה, מוכח כי העבודות בהכרח יכללו תיקונים קונסטרוקטיביים, המחייבים היתר. המבקש לא הגיש את תוכניות העבודות ולא סתר טענתה כי אלה עבודות הטעונות היתר. המשיבה אף טוענת כי השיפוץ הנטען כולל עבודות לשינוי בחלוקת המבנה ומספר החדרים [לעניין זה מפנה המשיבה אף לגרסה לא אחידה של המבקש, אשר בעדותו טען כי העבודות מכוונות לשקם מצב קיים ובתצהירו טען כי מבוצעות עבודות לשינוי החלוקה הפנימית בקירות גבס]; עבודות של ביטול שירותים ציבוריים, פגיעה בקורות ועוד שהן עבודות הטעונות היתר. כמו-כן, לטענתה, שבירת קירות ועמודים, אפילו לצורך הקמתם מחדש של יחידות קיימות והשבת המצב לקדמותו, הינן עבודות הטעונות היתר, ואין מדובר בשינויים פנימיים קוסמטיים הפטורים מחובת היתר. המבקש, על כן, היה חייב בהגשת תוכניות לצורך קבלת היתר, ומשלא עשה כן, הצו הוצא כדין ואין לבטלו. 

דיון והכרעה